למכור עיבודים?

לדרוש תשלום עבור העיבודים, או לא?

מצד אחד ברור שהמטרה הראשונית של האתר הזה היא לא מסחרית.     אז אם המניע הבסיסי של כל זה הוא להפיץ את העיבודים ולהגדיל את הסיכוי שיבצעו אותם, למה לקחת כסף – כשברור שזה מקטין את הסיכוי הזה.    ואם בכל מקרה מדובר בדמי כיס – האם שווה בשביל זה להתעסק בכלל עם כל הקטע של מכירות.

והצד הרומני שבי אומר: לכתוב עיבוד זו השקעה גדולה.   כנ”ל לבנות את האתר הזה ולתחזק אותו. למה לתת את זה בחינם?   מי נותן היום משהו בחינם?   אם יש מישהו שרוצה ליהנות מפרי העמל הזה – שישלם.    לפחות משהו שיבטא את ההערכה לכל זה.

או קיי. השתכנעתי. למכור. אבל בכמה?

יש הוצאות תווים שדורשות מחיר עותק של דולר- דולר וחצי כפול מס’ העותקים הנדרש.   נניח שמחיר עותק הוא 5 ש”ח ומספר שרירותי של זמרי מקהלה הוא 20.   זה 100 ש”ח לעיבוד.      האם אני הייתי משלם סכום כזה (אני שואל את עצמי) עבור עיבוד שאני רוצה בו, נניח של הסינגרס אנלימיטד, או טייק 6 ?   ואם אשלם את זה ואחרי חודשים של עבודה אחליט שבעצם לא מתאים לנו לבצע את זה?    ואיך יתייחסו לזה כל אותם מנצחי מקהלות בארץ שהתרגלו במשך עשרות שנים להשיג עיבודים בלי לשלם.     והם חברים שלי, או לפחות קולגות.

או אולי נשווה את זה לאתרים אחרים שמוכרים תווים. למשל זה:

http://www.sheetmusicplus.com/title/morning-star-sheet-music/19964489

מחיר עותק של כ-1.75-2 דולר, מינימום 6 עותקים – שזה כ- 35-40 ש”ח.   ברור שזה יתקבל בהבנה רבה יותר. האם זה גם יותר נכון וסביר מבחינתי?

ועכשיו אני קורא בגיליון האחרון של “חיים אחרים” על ווילארו, מאסטר רוחני משבט האינקה בפרו, שמלמד בבית הספר שלו ללא תשלום, איך לעבור מסע רוחני שישחרר אותנו מהאגו ויעזור לנו להבין שאנחנו בעצם המדיום שדרכו היצירה עוברת,   ושמתנת האהבה הזאת שאנחנו נותנים לאחרים – היא זו שתביא לנו את השפע,   בדרך כזו או אחרת.

והצד הקיבוצניקי שבי אומר – עזוב, אתה לא סוחר וגם לא תהיה.    תעשה מוסיקה.    שאחרים ימכרו.

אז לקחת כסף או לא?