השיר שלָךְ

2006. השיר שלך גילה חסיד, לזכר אִמה – נינה חסיד. ע”פ Minoraki – חאריס אלקסיו.

בַחלום הלילה – כמו בתוך מסע
כשהאור כבֶה אותי את מכסה
את עדיין עוד פה.
וכמו אז – יושבת לידי קרוב
ושפתייך – שנשקו לי לילה טוב
לוחשות – סַגַפּוֹ.

זהו שיר שלַך, זה שיר של אהבה
הוא כואב, אבל הוא גם נותן לי כוח
לתת עוד מעצמי, לדעת גם לשמוח
כמו נשיקה שמרעידה
כמו חיבוק של פרידה.

צליל בוזוקי מרחוק גַווע לאט
וצלצול הטלפון – ודאי זו אַת
שאומרת שלום.
ואולי זה רמז ששלחת משם –
מושיטה לי יד עם החיוך החם
לעבור את היום.

כן, עכשיו אַת שיר, את שיר של אהבה…

ויודעת שגם כאן, אַת באולם
מקשיבה לשיר הזה – שלא הושלם
וגאה בי כל כך.
בחלום הלילה את תמיד אתי
המבט שלך בתוך עיני בִּתי
הוא יעיד שנִצַחתְ.

כן, עכשיו אַת שיר, את שיר של אהבה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *